נדחתה תביעה לשלילת הורות מאב שהפסיק לטפל בבתו

האב טען שקרס נפשית נוכח הטיפול בבת ה-9 שאינה מסוגלת ללכת או לדבר, אך לא נטש אותה. בקשתו להעביר לאם סמכויות מבלי למחוק אותו מחיי הילדה התקבלה

בית המשפט למשפחה בתל אביב דחה לאחרונה תביעה לשלילת אפוטרופסות של אב לקטינה בעלת צרכים מיוחדים. לטענת האם, מזה למעלה משנתיים שהאב נוטש את הילדה בתואנת שווא של התרסקות נפשית מהטיפול בה, ובנסיבות אלה יש להכיר בה כהורה יחיד. השופטת ציפי כהן אביטן נימקה ששלילת הורות היא צעד דרסטי ואפשר להסתפק במתן סמכות לאם לקבל החלטות מהותיות עבור הבת, מבלי למחוק מחייה את האב.

התובעת היא רווקה והנתבע גרוש ואב ל-2 ילדים נוספים. השניים הכירו באמצעות מכר משותף והחליטו להביא לעולם תינוק ללא מערכת יחסים זוגית.

בשלהי 2014 הם חתמו על הסכם הורות שקבע, בין השאר, כי שניהם יהיו האפוטרופוסים החוקיים של הצאצא שייוולד וכי שניהם אחראיים במשותף לגידולו, חינוכו והבטחת טובתו. עוד נקבע בהסכם שהאב ישלם לאם 1,000 שקל מזונות, ושהחל מגיל שנה הוא יקיים עם הצאצא זמני שהות.

חצי שנה חלפה ובתם של הצדדים נולדה במזל טוב, אך עד מהרה התברר שהיא לוקה במום מוחי ולבבי ובאיחור התפתחותי ניכר המתבטא בקושי לאכול ובחוסר יכולת ללכת ולדבר. שיעור הנכות של הילדה שתחגוג השנה 9, עומד על 235%.

בנובמבר 2021 הודיע האב לאם בהודעת דואר אלקטרוני, שהוא מפסיק לחלוטין את זמני השהות עם הילדה. האב הוסיף שלדעתו טובת בתו היא לשהות במסגרת חוץ ביתית בתנאי פנימייה. חודשים ספורים לאחר מכן הוגשה התביעה לבית המשפט.

"מתנפץ בסלעים מרוב כאב"

לטענת האם, הנתבע נטש את בתם בתואנת שווא של התמוטטות נפשית כשהלכה למעשה מזה למעלה משנתיים שהוא מנותק קשר עמה ולא מתעניין בה ובמצבה. לדבריה היא זו שמשקיעה את זמנה ומרצה בטיפול בילדה, דואגת לרווחתה ולבריאותה, ובנסיבות אלה יש לשלול מהאב את הורותו עליה ולהכיר בה כהורה הבלעדי.

מנגד טען האב ששלילת אפוטרופסות היא צעד קיצוני, והוא מתנגד לכך. לטענתו, הוא נאלץ להעביר את המשמורת לאם אחרי שקרס נפשית מהטיפול בילדה, ולכל היותר הוא מסכים להעביר לה סמכויות בלעדיות בענייני הבריאות והחינוך שלה, מבלי לוותר על ההורות.

השופטת כהן אביטן קבעה שהיא רואה לנכון לאמץ תסקיר עובדת סוציאלית שהוגש לבית המשפט, הממליץ על מתווה האב – מתן סמכויות לאם מבלי לשלול את הורותו. בתסקיר הודגש שהאב היה שותף לגידול הילדה במשך כשש שנים, כלומר לא מדובר באב שנטש את בתו בלי סיבה ומחוסר אכפתיות.

גם העו"ס אישרה בעדותה שראתה לנגד עיניה "אבא מיוסר" אשר כואב את העובדה שנולדה לו בת הזקוקה להרבה טיפול. היא העידה שהאב סיפר כי לפעמים הוא "עולה על האופנוע וממש מתנפץ בסלעים מרוב כאב".

השופטת הבהירה שלפי הפסיקה, שלילת הורות שמורה למקרים קיצוניים וחמורים ביותר, הכוללים למשל עבירות פליליות, אלימות או פגיעות מיניות, בהם הותרת האפוטרופסות תפגע בקטינים באופן בלתי הפיך.

השופטת קבעה שעמדת העו"ס והאב, לפיה מצד אחד תינתן לאם סמכות בלעדית לקבל החלטות מהותיות על חיי בתה ומצד שני הורות האב לא תישלל, מהווה איזון ראוי והיא מקבלת אותה. היא ביקשה מהאם ליידע את האב בנוגע להחלטות שתקבל עבור בתם.

*באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין

*הכותבת לא ייצגה בתיק

עו"ד ירדן שלומי מייצגת בתיקי ענייני משפחה